- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ע"א 7562/12
|
ע"א בית המשפט העליון |
7562-12
6.12.2012 |
|
בפני : ד' ברק-ארז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יוסי קצב עו"ד דוד ששון |
: 1. . צח אורני 2. צח אורני שירות מכירה וייצור מאזנים בע"מ 3. א. בלדן אחזקות בע"מ 4. ראובן אורני 5. מיכאל גרוס 6. גבריאל גרוס 7. תבנית אמרלד שירותי מימון בע"מ 8. בלניש אחזקות בע"מ 9. החברה המרכזית לשקילה בע"מ עו"ד אברהם לוי |
| החלטה | |
1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (ת"א 5886-08-07, כב' השופטת א' שטמר). עניינו של פסק הדין הוא בסכסוך בין בעלי מניות, שהוליד תביעות הדדיות בטענות להפרת חוזה ומעשי מרמה. משני צידי המתרס עומדות שתי משפחות שהן בעלות מניות בחברה - משפחת אורני ומשפחת גרוס, שעמה נמנה גם המבקש, כמפורט בהמשך. בית המשפט קמא קבע כי בעלי הדין ממשפחת גרוס ביצעו מעשי מרמה כלפי החברה וכלפי בני משפחת ארני, וחייב את הראשונים - ובכלל זה את המבקש - בתשלום פיצויים.
רקע עובדתי
2. המשיב 1, צח אורני (להלן: אורני), והמשיב 5, מיכאל גרוס, הקימו את החברה המרכזית לשקילה בע"מ (להלן: חמ"ל או החברה). החברה פעלה בתחום של התקנת מאזני גשר למשאיות בתנאי שכירות. משפחת אורני ומשפחת גרוס החזיקו במניות החברה באופן שווה באמצעות חברות אחזקות שבשליטתן - משפחת אורני החזיקה במחצית ממניות חמ"ל באמצעות א. בלדן אחזקות בע"מ (להלן: בלדן), ואילו מיכאל גרוס ואביו, גבריאל גרוס (השניים יכונו יחדיו להלן: גרוס) החזיקו במחצית ממניות חמ"ל באמצעות בלניש אחזקות בע"מ (להלן: בלניש).
3. לאחר כשנתיים הוקצו שליש מהמניות של החברה, בתמורה להקצאתו של קו אשראי לחברה, לעוד שניים הנמנים עם משפחת גרוס - יוסי קצב (להלן: המבקש) ורעייתו (רעייתו של המבקש היא אחותו של מיכאל גרוס והמבקש הוא גיסו). כתוצאה מכך דולל חלקן של בלניש (שבשליטת גרוס) ושל בלדן (שבשליטת אורני) כך שכעת כל אחת מהחברות החזיקה שליש מהמניות של חמ"ל.
4. בין גרוס והמבקש לבין משפחת אורני התגלע סכסוך בשל טענות הדדיות להפרת הסכם ולמרמה. לאחר פרוץ הסכסוך ביקשו גרוס והמבקש לחדש לחמ"ל קו אשראי בתמורה להקצאתן של מניות שיחולקו בין המשקיעים, ואולם אורני התנגד לדילול חלקו בחמ"ל. בהצבעה שנערכה בהיעדרו של אורני, שמחה על קיומה, הוחלט פה אחד לחדש לחברה קו אשראי בתמורה להקצאת מניות שיחולקו בין המשקיעים, ודילול בעלי המניות הקיימים. כתוצאה מכך דולל חלקו של אורני בחמ"ל ל-16%.
5. הסכסוך בין הצדדים הוביל להגשת תביעות הדדיות שנדונו בפני בית המשפט קמא. מחד גיסא, הוגשה תביעה על-ידי אורני, אביו של אורני - ראובן אורני, בלדן וחברת אורני - שרות, מכירה ויצור מאזניים בע"מ - כנגד גרוס, המבקש ובלניש. מאידך גיסא, הגישה חמ"ל תביעה כנגד אורני וחברות שבשליטתו.
6. לאחר הגשת התביעות, רכשה CWC החברה המרכזית בע"מ (להלן: החברה המרכזית) את נכסי חמ"ל תמורת סך של 3,458,923 שקל.
פסק דינו של בית המשפט קמא וההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע
7. בית המשפט קמא קבע כי גרוס והמבקש הונו את חמ"ל ואת בעלי המניות בה. הם רכשו עבור חמ"ל מתמרים (שנועדו ליצור מאזני גשר) במחיר של כ-400 דולר ומכרו אותם לחמ"ל במחיר גבוה של כ-1350 דולר. את ההפרש הם שילשו, כך נקבע, לכיסם הפרטי. מעשי המרמה בוצעו באמצעות חברות בחו"ל שהקימו לשם כך, ובין היתר באמצעות חברה בשם Western Steel, שהייתה בשליטתם של גרוס. לאור האמור חייב בית המשפט קמא את גרוס והמבקש לשלם לבלדן את חלקה בסכום העודף ששולם עבור המתמרים, היינו סך של 221,666 דולר (665,000 דולר לחלק ל-3).
8. בנוסף קבע בית המשפט קמא כי לנוכח מעשה התרמית היה בסיס מוצק להתנגדותו של אורני לדילול חלקו בחמ"ל, ולכן יש לבטל את הקצאת המניות שבוצעה ואת הדילול. מאחר שלפני הדילול הייתה בלדן בעלת שליש מהון המניות הנפרע של החברה, נקבע כי היא זכאית לשליש מהסכום ששולם לחמ"ל על ידי החברה המרכזית, היינו סך של 1,152,974 שקל. לפיכך, נפסק כי חמ"ל תשלם לבלדן סך של 1,152,974 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 31.12.2001.
9. יצוין כי בית המשפט קמא הכריע אף בתביעה שהגישה חמ"ל כנגד אורני וחברות שבשליטתו. עניינה של הכרעה זו אינו בפני.
10. המבקש הגיש לבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בית המשפט קמא קיבל את הבקשה בחלקה וקבע כי המבקש יפקיד את הסכום שהושת עליו בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית עד להחלטה בערעור. בבסיס החלטתו של בית המשפט קמא עמד החשש שהמבקש לא יוכל להיפרע מבלדן אם יזכה בערעור שהגיש, בהתחשב בכך שהיא חברת אחזקות שמעולם לא הייתה לה פעילות כלשהי למעט אחזקתה במניות של חמ"ל.
11. המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, וכן הוגש ערעור שכנגד. בפני מונחת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא בכללותו שהגיש המשיב.
טענות הצדדים
12. ערעורו של המבקש מושתת על טענות רבות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, כמו גם על טענה משפטית עקרונית. במישור העובדתי, טוען המבקש שטעה בית המשפט קמא בקובעו שהוא וגרוס רימו את אורני. לטענתו, אורני ידע על המחיר האמיתי ששולם בגין המתמרים, והתשלום המופקע כביכול בגין המתמרים היה חלק מתכנון מס משותף של גרוס ואורני, שמטרתו הייתה להותיר חלק מרווחי הפעילות בחו"ל. בנוסף, טוען המבקש כי בית המשפט קמא טעה כשלא הבחין בינו לבין גרוס בביצוע מעשה המרמה לכאורה. לטענתו, בפני בית המשפט קמא לא הובאה כל ראיה לכך שהוא קשור לחברות בחו"ל אשר באמצעותן התבצע מעשה המרמה לכאורה. במישור המשפטי, טוען המבקש ששגה בית המשפט קמא בכך שפסק לטובת בלדן את הכספים המגיעים כתוצאה מהמרמה לכאורה. ככל שנגרם נזק ממעשה מרמה הוא נגרם בראש ובראשונה לחמ"ל, והיא זו שהיתה צריכה לקבל את הפיצוי. במלים אחרות, התובעת הנכונה היתה אמורה להיות חמ"ל, אך התביעה לא הוגשה על-ידה. לעומת זאת, הנזק שנגרם לכאורה לבלדן, שהיא בעלת מניות בחמ"ל, הוא נזק עקיף ומשני לנזק של החברה. לטענת המבקש, על-פי הדין, במקרה מסוג זה בעל מניות אינו רשאי לתבוע לעצמו כספים המגיעים לחברה אלא רק להגיש תביעה נגזרת. לטענת המבקש סיכויי הערעור שהגיש הם גבוהים.
13. בכל הנוגע למאזן הנוחות טוען המבקש כי אם ישולם הסכום שנפסק לבלדן והוא יזכה בערעור שהגיש, קיים חשש ממשי שלא יוכל להיפרע מבלדן, בהתחשב בכך שבלדן היא חברה ריקה מכל תוכן שהפסיקה את פעילותה.
14. המשיבים מצידם טוענים כי המבקש לא הוכיח סיכויי ערעור גבוהים. לטענתם, המבקש מפנה את טענותיו בערעור בעיקר כנגד קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, שבהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. בעניין מאזן הנוחות מפנים המשיבים להלכה הקובעת כי בית המשפט לא יטה לעכב פסק דין כספי.
דיון והכרעה
15. לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל דעה שדין הבקשה להידחות. הלכה ידועה היא שעל המבקש עיכוב ביצוע להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בענייננו, המבקש לא הצליח להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. כידוע, בית המשפט לא יטה להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי, בהתחשב בכך שמימוש של פסק דין לתשלום כסף הוא בדרך כלל הפיך (ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד אבנר כהן (לא פורסם, 10.11.2009); ע"א 6146/00 עיריית תל אביב ואח' נ' בצלאל אהובה (לא פורסם, 12.11.2000)). ככל שהדברים אמורים בטענה הספציפית שבלדן היא חברת אחזקות ריקה מתוכן, ועל כן עולה חשש רציני כי לא ניתן יהיה להיפרע ממנה, הרי שחשש זה פג לנוכח החלטתו של בית המשפט קמא כי המבקש יפקיד את הסכום הפסוק בקופת בית המשפט ולא יעבירו במישרין לידי בלדן. כך, אם יזכה בערעור, יוכל המבקש לקבל את כספו בחזרה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
